מעשה באשראי שהתכווץ: ועדת הכלכלה אישרה צמצום במסגרת האשראי

שימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מההתנהלות הצרכנית שלנו – אך מבלי שידענו, נרקמה בחודשים האחרונים תוכנית שנועדה לגרום לנו לצמצם את היקף הצריכה ואת מסגרת האשראי שלנו. הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על חוק הצמצום במסגרת האשראי שאושר לאחרונה בוועדת הכלכלה ומשפיע גם על הצרכן הפרטי וגם העסקי.

15/03/2021

חולצה חדשה בסייל? קדימה, מעבירים את האשראי! טייק אווי ממסעדה? גיהוץ אשראי נעים! עוד סבב קניות בלתי נגמר בסופר? הופס, עוד שורה נוצצת נכתבת לה באשראי. שורות האשראי החביבות הללו הן חלק בלתי נפרד מההתנהלות הצרכנית שלנו, הפרטית כמו גם העסקית – אך מבלי שידענו, נרקמה בחודשים האחרונים תוכנית שנועדה לגרום לנו לצמצם את היקף הצריכה ואת מסגרת האשראי שלנו. מדוע ולמה? איך זה הולך לעבוד? מי הולך להרוויח מכך וכיצד הצעד הזה משפיע על ההתנהלות העסקית והאישית שלנו? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על חוק הצמצום במסגרת האשראי, שאושר לאחרונה בוועדת הכלכלה.

הכל בשם התחרות

הכירו את הרפורמה שנולדה להגביר את התחרות בבנקאות: רפורמת שטרום. במסגרת הרפורמה שהוביל שר האוצר דאז משה כחלון, הופרדו חברות האשראי הגדולות משני הבנקים הגדולים – חברות האשראי ישרכארט ולאומי קארד מבנק הפועלים ובנק לאומי. אך למרות שההפרדה התרחשה והרפורמה יצאה לדרך, לא היה בכך די כדי להגביר את התחרות. מה עושים? מגבילים! כך הוחלט להחיל מתווה במסגרתו תקוצץ מסגרת האשראי שלנו. הרציונל העומד מאחורי הצעד הזה הוא שברגע שהמסגרת קטנה ואינה מספיקה לכל ההוצאות, יפנו לקוחות האשראי לקבלת כרטיס אשראי נוסף שיספק להם מסגרת נוספת. כך נוצרת תחרות.

צמצום של 45%

במסגרת החוק ולאחר פשרה שהושגה, התבקשו הבנקים לצמצם את מסגרות האשראי ב-45%. על פי ההסכמות, יישום החוק יחל בסוף חודש ינואר 2021 וימשך עד לסוף חודש ינואר 2024. בתום התקופה הזו יוכלו הבנקים לשוב לקביעת מסגרות אשראי ללא הגבלה, אך עד אז יחולו התוויות החוק כלשונן – זאת למרות שמשבר הקורונה, סביר להניח, עדיין ישחק תפקיד בנושא והבנקים, כך על פי הערכות, יאלצו לבקש הארכה נוספת ליישום החוק.

לא פוגעים בשכבות החלשות

קיצוץ של 45% הוא לא דבר של מה בכך, והוא פוגע עוד יותר בשכבות החלשות. אנשים שמסגרת האשראי שלהם נמוכה עלולים להיפגע מהחוק פעמיים: בפעם הראשונה כיוון שמסגרת האשראי שלהם נפגעה והיא לא מספיקה לכל הוצאותיהם, ובפעם השנייה כיוון שסביר להניח שמסגרות חוץ בנקאיות לא ישושו להעניק להם כרטיס אשראי נוסף, כיוון שהם נחשבים ללקוחות בסיכון. במשרד האוצר מבינים זאת, ובמטרה שלא לפגוע בשכבות החלשות החליטו להותיר על כנן מסגרות אשראי העומדות על 5,000₪ ולא לפגוע בהן.

פגיעה עסקית משמעותית

לצד הפגיעה הצרכנית שהחוק החדש יחולל, גם המגזר העסקי עתיד להיפגע באופן משמעותי מצמצום האשראי. בעלי עסקים רבים, ארגונים וחברות נסמכים על מסגרת האשראי שלהם, הן בהוצאות השוטפות של העסק והן בעסקאות גדולות ומתמשכות – וכעת עליהם לתכנן את התקציב מחדש ולפנות לאלטרנטיבות אחרות.

הפתרון שלא תופס את מסגרת האשראי

כשהחוק ייכנס לתוקף, נצפה לראות ארנקים המתהדרים בעוד ועוד כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים, זאת לצד מציאת אלטרנטיבות נוספות שינסו לחפות על הפער שנוצר. אחת האלטרנטיבות הללו שייכת ל- V-CHECK, סטארט אפ ישראלי שכבר הספיק לגייס מעל למיליון דולר, ומעניק פתרונות פיננסיים גם בתחום הארנק הדיגיטלי. הפלטפורמה החכמה של החברה מאפשרת לבעלי עסקים ולאנשים פרטיים לנהל את מערך התשלומים שלהם בקלות ובמהירות, דרך האפליקציה, ללא תפיסת מסגרת אשראי – ובכך מעניקה פתרונות גם לבעלי חשבונות מוגבלים ומייתרת את התלות שעלולה להיווצר כתוצאה מהחוק החדש.